חיפוש יצירות
חיפוש חברים
חיפוש בדפי יוצר ובאתר
חיפוש מורחב

זכור אותי במחשב זה

שכחתי שם משתמש/סיסמה

עמוד הבית > אקו"ם > מאמרים > חשוב לתת קרדיט

חשוב לתת קרדיט

 

מאת: גיל מאורר 


לכל שיר יש אמא ואבא שיצרו אותו ונתנו לו שם. תמלילן, מלחין ומעבד שנהנים מתמלוגים בשימוש ביצירה. לאורך ההיסטוריה של תעשיית המוסיקה נושא מתן הקרדיט ורישום נכון של היוצרים העסיק לא מעט יוצרים, מבצעים ולא מעט עורכי דין. לפניכם מספר מקרים מפורסמים בהם המאבקים לקרדיט תפסו חלק מרכזי ביצירה.


לנון/מקרטני או מקרטני/לנון

הקרדיט המפורסם ביותר בכל הזמנים הוא כמובן של צמד הכותבים המוכר והטוב בהיסטוריה. ג'ון לנון ופול מקרטני חתומים יחדיו על יותר מ-180 יצירות (רובן של הביטלס). בניגוד למה שנהוג לחשוב, לנון ומקרטני לא כתבו את כל השירים יחדיו. בתחילת הדרך באמת היו כותבים את מרבית החומר בצוותא, אך בהמשך, כשהסגנונות המוזיקליים שלהם משכו לכיוונים שונים, החלו לכתוב לבד ולעיתים נעזרו אחד בשני רק כדי לשפץ מלודיה פה, מילה שם והרבה פעמים היוו אחד לשני אתגר – מי מצליח לכתוב שיר יותר יפה (טיפ קטן לזיהוי מיהו היוצר: מי ששר בדר"כ גם כתב). אז למה בעצם קרדיט משותף? לפני שהביטלס פרצו לתודעה ב-1962 הסכימו כי כל השירים יהיו חתומים על שניהם, בלי הסכם על סדר מסוים. בסינגלים הראשון והשני של הלהקה (Love Me Do  ו-Please Please Me) וכן באלבום הראשון של הלהקה (Please Please Me) הקרדיט המשותף הופיע כ"מקרטני/לנון". מהסינגל הבא (She Love You) שונה הקרדיט על פי הסדר האלפביתי, על פי בקשתו של מנהל הלהקה, בריאן אפשטיין. מאז שנפרדה דרכם (1970) ועד היום המאבקים על הקרדיט המשותף נמשכים בין יוקו אונו לפול מקרטני. האחרון טוען שהוא ולנון הסכימו שכל אחד מהם יוכל לשנות את הסדר אם ירצה בכך. באלבום הופעה חיה מ-1976 של להקתו של פול מקרטני, "ווינגז", בו הופיעו חמישה שירים של הביטלס שונה הסדר, למורת רוחם של לנון ואונו. בשנת 2002, באלבום הופעה נוסף של מקרטני, שונה הקרדיט ל"פול מקרטני וג'ון לנון". לפני כמה שנים ביקש מקרטני מאונו אישור לשנות את הסדר בשיר שהכי מזוהה עמו, Yesterday, שידוע לכל שהוא הכותב היחידי של השיר. אונו כמובן סירבה והסדר נותר על כנו. בשנים האחרונות מקרטני נשמע יותר מפויס - "מאז ותמיד אני מרוצה מהקרדיט המשותף ומהסדר. לנון ומקרטני הוא מותג רוקנרול ואני גאה להיות חלק ממנו".

 

 

 

ג'ורג' האריסון והאל שלו

החיפושית השקטה, ג'ורג' האריסון, הוציא ב-1970 את אלבום הסולו הראשון שלו All Things Must Pass, הכולל בתוכו הרבה רגעי מופת. רגע אחד שקשור לענייננו הוא הלהיט My Sweet Lord, שכבש את המצעדים ברחבי העולם והפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם האריסון. ב-1971 חברת התקליטים "ברייט טונס" תבעה את האריסון ואת חברת "אפל" על הפרת זכויות יוצרים. מסתבר שהחברה היתה בעלת הזכויות על שיר בשם He's So Fine  של להקת ה-Chiffons. רק כעבור חמש שנים החל המשפט שבסופו של דבר בית המשפט קבע כי האריסון הכיר את השיר של הצ'יפונס ובתת מודע העתיק ממנו את המנגינה. ביהמ"ש קבע כי האריסון וחברת "אפל" ישלמו פיצויים בסך 1.5 מיליון דולר. הפסיקה קבעה תקדימיים משפטיים חדשים שהובילו לתביעות רבות באישום פלגיאט בתעשיית המוזיקה העולמית.

 

ג'ורג' האריסון

 

הצ'יפונס

 

לד זפלין גירסאות כיסוי בע"מ

אחת הלהקות הגדולות והמהפכניות של כל הזמנים לא נקייה מגניבה ואי מתן קרדיט ליוצרים. אחד השירים היותר מוכרים ומהפכניים של הלהקה, Dazed and Confused, נכתב בכלל ע"י יוצר לא מוכר בשם ג'ק הולמס, שהיה מופע החימום של להקת ה-Yardbirds, שעל שרידיה הוקמה לד זפלין. ג'ימי פייג', גיטריסט לד זפלין, שינה את מילות השיר המקורי, נגע קצת במלודיה ורשם את היצירה על שמו. במהלך השנים הולמס לא הגיש אף תביעה כנגד פייג' עד שבשנת 2010 פנה לבית המשפט המחוזי בארה"ב במטרה ליישב את העניין. באלבום הופעת האיחוד של זפלין, שיצא ב-2012, השיר חתום על שמו של "פייג' בהשראת הולמס", למרות שברישומי ASCAP הקרדיט נותר ללא שינוי.  עוד שתי דוגמאות לפלגיאט מכיוונם של הזפלנים - " Whole Lotta Love", שהיה הלהיט האמיתי הראשון של הלהקה, והשיר " Bring It On Home" – שניהם שירים שנכתבו ע"י אגדת הבלוז ווילי דיקסון בתחילת שנות ה-60. רק בשנת 1987 הושגה פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט ושמו של
דיקסון התווסף לקרדיטים של שני השירים.

 

 גרסת לד זפלין 

 

 

גרסת ג'ק הולמס

 

 

 

סימפוניה מתוקה-חמוצה

ביוני 1997, הצליחה הלהקה הבריטית The Verve לפרוץ לתודעה עם הסינגל Bittersweet Symphony שהכה גלים בכל העולם. את השיר כתב ריצ'ארד אשקרופט, סולן הלהקה. בהקלטת השיר השתמש אשקרופט בחלק קטן מיצירה של תזמורתו של אנדרו אולדהם, שנתן את זכויותיה לרולינג סטונס שהשתמשו בה בשיר  ("The Last Time 1965). אלן קליין, בעל הזכויות על השיר המקורי של הרולינג סטונס תבע את אשקרופט וה"וורב" על הפרת זכויות מכיוון שלטענתו השתמשו בקטע ארוך יותר ממה שאושר להם. בסופו של משא ומתן ארוך, אשקרופט ויתר ושמותיהם של חברי להקת הסטונס, מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס, הוספו לקרדיט. כמו כן כל התמלוגים מהשיר הלכו לכיסם של חברי הרולינג סטונס.

הסיפור האמיתי

 

 

גרסת הרולינג סטונס

 

 

חוזה לך ברח

חוזה לך ברח, השיר הקלאסי שכתב יענקל'ה רוטבליט והלחין שלום חנוך, עמד לפני מספר שנים במרכזו של סכסוך משפטי. הלהקה הבריטית "מטאפיקס" רצתה לקחת דגימה מנגינת הפסנתר בשיר שעיבד אלכס וייס, ולהוסיף אותה לשיר מאלבום הבכורה שלהם. מכיוון שוייס אינו בחיים, אלמנתו אישרה לאושיק לוי, מבצע השיר המקורי, לנהל את זכויות העיבוד בחו"ל. לוי חתם הסכם עם הלהקה הבריטית בלי שידע את שלום חנוך. לאחר שהאחרון גילה את הדבר מעל דפי העיתון, הגיש בקשה לבוררות באקו"ם בטענה שלוי אינו פנה אליו על מנת לקבל אישור. לוי מצידו טען כי קטע הפסנתר בשיר מהווה יצירה נפרדת שכתב וייס ולכן די בהסכמת בעל זכויות העיבוד בשיר. עוד ידוע כי לוי ביקש מחנוך שיחתום על טופס "רשות עיבוד" זמן קצת אחרי שסגר את העסקה עם הלהקה הבריטית, כל זה ללא ידיעתו של חנוך.

הבורר, השופט בדימוס תיאודור אור, קבע כי לוי "ניסה לקבל את הסכמתו של חנוך בעורמה, התנהגותו של לוי, צריך לציין בצער, כרוכה באי-גילוי ובהעלמת עובדות מרוטבליט ומחנוך ובהצגת עובדות שאינן אמת". השופט אור חייב את לוי  ב-25 אלף ₪ שכר טרחת עו"ד. הפסיקה העניקה לחנוך ורוטבליט את הזכות המשפטית לתבוע את לוי על הפרת זכויות יוצרים. עוד סוגיה שהבורר קבע ונוגעת לכל חברי אקו"ם היא לגבי זכות העיבוד והאם היא עומדת כיצירה עצמאית מהלחן: "עיבוד מוסיקלי המהווה יצירה נגזרת אינו בעל קיום עצמאי במנותק מיצירת הבסיס", פסק. "מאפייניו והליך יצירתו מעידים על כך: ראשית, מקובל שבפני המעבד מונח שיר אותו הוא מתבקש לעבד; שנית, ייעוד העיבוד הוא להאדיר שיר נתון, להעניק לו גוונים מוסיקליים ולהעצימו; שלישית, על העיבוד להיות מותאם לשיר, לנבוע ממנו ולהישען עליו". 

 

 חוזה לך ברח

 

 

מטאפיקס

 

 

לסיכום מהמקרים הנ"ל, כדי להימנע מאי נעימות והליכים משפטיים, לחסוך כסף וזמן ובעיקר כדי להיות ישרים ואמיתיים – תמיד עדיף ואף חשוב לתת קרדיט למי שמגיע.

 

 

 

 

 

2010© כל הזכויות שמורות לאקו"ם